שאלות ותשובות
באופן כללי יש לבדוק כל מקרה לגופו.
המענה הוא שונה עבור סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) או סוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים), כמו גם תלות בגיל המטופל וברמת הסוכר בדם לאורך זמן, אם הוא סדיר ומאוזן או שלא. גם רמת ההיגיינה האורלית מאוד חשובה.
אם מדובר בסוכרת מסוג 2, הסוכרת מאוזנת (יש לבצע בדיקת רמת הסוכר מסוג A1C) וההיגיינה האורלית טובה, אזי ניתן לבצע שתלים, אך מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה ו/או הרופא המטפל.
זה אכן הגיוני.
הסיבה לכך היא שחלק מהמרכיב הוא מים (כ-14% ממשקל השן) ובמידה ומייבשים את השן, צבעה הופך ללבן גירי. ואכן בזמן תהליך ״הלבנת שיניים תוך שעה״ מבודדים את השיניים בכדי שחומר ההלבנה לא יגרום נזק לחניכיים. כפועל יוצא מתייבשות השיניים וצבען הופך ללבן, אך כאשר סופחת השן נוזלים, צבעה חוזר שוב לצבע המקורי.
לדעתי, ״הלבנת שיניים תוך שעה״ יכולה להיות מספקת אם גוון השן בהיר יחסית, וגם לצורך ריענון של הלבנה שבוצעה בעבר. אך, במקרים רבים הלבנה חד פעמית אינה מספקת ואם החלטת על השיטה הזו כעדיפה, יש לחזור עליה 3-5 פעמים בכדי לקבל את הגוון הרצוי.
אפשרות אחרת היא לבחור בשיטת הלבנה אחרת שתתאים יותר לצבע ההתחלתי של שינייך.
לדוגמא, שיטת ההלבנה הביתית עם סדים המותאמים לשיניים היא שיטה מצויינת המגיעה לתוצאות טובות מאוד ויציבות לאורך זמן.
שאלה מצוינת שאין לה תשובה חד משמעית. ככלל, אנו סבורים שבמקרים בהם ניתן לבחור, האלטרנטיבה המובילה הנה שתל.
היתרון הבולט של שתל הוא שבדומה לשורש השן הוא מגן על העצם בפני ספיגה. למקרים של ספיגת עצם עשויות להיות השלכות אסתטיות שליליות כשמדובר בשן קדמית, עקב היווצרות שקע בחניכיים, כמו גם השלכות בהסתכלות קדימה אם יהיה רצון או צורך לבצע השתלה באזור בעתיד. יתרון נוסף הינו שהשתל מהווה יחידה אוטונומית שנושאת בשווה עם השיניים הסמוכות את העומסים בעת לעיסה. לעומת השתל, החיסרון המרכזי של גשר דנטאלי הוא הצורך להשחיז ולפצוע שיניים בריאות השכנות לשן החסרה, פעולה העלולה לגרור צורך בטיפול שורש. בנוסף, כוחות הלעיסה המופעלים על הגשר מהווים מעמסה על השיניים המאחזות לגשר.
מתי גשר עדיף? התהליך של ביצוע גשר הינו תהליך מהיר יותר בהשוואה לשתל, כך שאם מסיבה כלשהי נדרש פתרון מהיר ניתן לפנות לביצוע גשר. בנוסף, במקרים בהם יש סתימות נרחבות או כתרים הזקוקים להחלפה בשיניים הסמוכות גשר יכול להוות פתרון טוב.
כמובן שיש לבחון נושאים נוספים כדי לקבל המלצה סופית, כגון המצב הבריאותי הכללי של המטופל, האם ישנן מחלות בהן לא מומלץ לבצע שתל דוגמת סכרת לא מאוזנת, לחץ דם גבוה במיוחד ולא מאוזן, מחלת עצמות, מחלות אימוניות מסוימות, חולים אונקולוגים המטופלים בביספוספונטים תוך ורידיים, נטילת תרופות כגון סטרואידים, אינסולין, מצב כלל המשנן, חריקת שיניים אגרסיבית, איכות העצם וכמותה, הצורך בניתוחים מורכבים לבניית עצם, שיקולים אסתטיים ועוד.
שן הזקוקה להכתרה לא בהכרח זקוקה לטיפול שורש. אם ישנם סימנים קליניים לדלקת עצבית, או סבירות גבוהה מאוד שתתפתח, אזי ישנו צורך בטיפול שורש.
אולם, אם זה לא הכרחי עדיף שלא לבצע טיפול שורש בכדי לשמור על חיות השן ועל תפקודה התקין. לדוגמה, שמירה על יכולת התרעה בפני עומסי יתר בעת לעיסה, או גירויים חזקים העלולים לפגוע בשן. כמו כן, טיפול שורש לא תמיד מצליח וסיבוכים עלולים אף לגרום לצורך בעקירת השן. עם זאת במידה ויהיה בעתיד צורך בביצוע טיפול שורש בעתיד, ישנה אפשרות לבצעו דרך הכתר.
נמצא בכל המחקרים, עישון מאיץ את מחלת החניכיים ואת אובדן השיניים באופן משמעותי.
עישון פוגם משמעותית גם בקליטת שתלים ובהישארותם.
העישון פוגם באספקת הדם לכלי הדם הקטנים ומוריד את התנגודת החיסונית, זהו מצע מצוין להתקדמות מחלת חניכיים, ראו הוזהרתם.
בטיפול שיניים במהלך ההריון מבוצעת הרדמה מקומית בחומרי הרדמה רגילים, אשר אינם מהווים סכנה לעובר.
בצילום שיניים, הקרינה מזערית ואם מכסים את גוף האישה בסינר עופרת, אין כל חשש שייגרם נזק לעובר.
תרופות מסוימות, שבהן משתמשים רופאי השיניים, יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר. עלייך לדווח לרופא השיניים על היותך בהיריון לפני הטיפול ולוודא שימוש בתרופות בטוחות, המומלצות על ידי היצרן והספרות המקצועית.
אחת המחלות המוכרות ביותר לציבור הרחב בעולם רפואת השיניים היא עששת, אך מעטים יודעים באמת מהי המחלה וכיצד ניתן להימנע ממנה.
למעשה,מדובר במחלה שתוקפת את השכבה החיצונית של השן, זאת על ידי חיידקים שמקורם במזון, במבנה הפה, והכי חשוב – בשמירה לא נאותה על בריאות השיניים.
הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה היא להקפיד על צחצוח נכון: הברשה של כל שן שלוש פעמים (ולא של אזור החניכיים) ומכל צד, וכן ביקור קבוע אצל רופא השיניים, אחת לחצי שנה. ברגע שאתם חשים באי נעימות בשן עליכם לפנות מיד למרפאה, בכדי למנוע נזקים חמורים בעתיד.
מלבד הביקור אצל שיננית, ניתן לשמור על שיניים לבנות גם בדרכים פשוטות יותר, ובשגרת היומיום:
ראשית, יש להימנע מעישון ומשתיית קפה. שני אלו הם הגורמים השכיחים והמשמעותיים ביותר להשחרת השיניים. אך מלבד קפה, מומלץ מאד להימנע גם משתיה של משקאות צבעוניים אחרים, ובפרט מיצים שיש בהם צבע מאכל.
בכל הנוגע להיגיינת השיניים, חשוב לצחצח אותן בקביעות וביסודיות, ורצוי לעשות זאת באמצעות מברשת שיניים חשמלית. שימו לב שקיימים היום סוגים רבים של משחות שמלבינות את השיניים, וכדאי להיעזר גם בהן. מלבד אלו, אם אתם מעוניינים בטיפול מקצועי יותר, שיביא לתוצאות משמעותיות, תוכלו תמיד לבקר אצל השיננית ולהתחדש במראה שיניים יפה ומרענן.
שמירה על ניקיון התותבות חיונית לבריאות הפה. מומלץ להוציא התותבות מהפה ולצחצח אותן באמצעות מברשת מיוחדת לתותבות עם סבון כלים (רצוי מעל הכיור כדי למנוע החלקה של התותבת ). כדי לחטא את התותבות ולמנוע הצטברות חיידקים ופטריות עליה, יש להשתמש בטבליות חיטוי לשיניים תותבות. רצוי לא לישון עם תותבות.
לא מומלץ לצחצח תותבות במברשת שינים רגילה ומשחה. משחת השיניים שוחקת, ועלולה לחספס את התותבת.